נעים להכיר.
בשנת 1991, עם סיום המסלול הארוך והמפרך (12 שנים) ללימודי הרפואה וההתמחות במוסקבה, עליתי לארץ, חדור חזון שמבוסס על ציונות וחיבור עמוק.
המסלול להפוך לרופא מומחה נמשך גם בארץ עוד 4 שנים, אבל בסופו הפכתי לרופא מרדים, והצטרפתי כרופא בכיר לצוות מחלקת ההרדמה והכאב בבית החולים שיבא, תל השומר.
רבים לא יודעים שהרדמה וכאב קשורים זה בזה. מה תפקידו של הרופא המרדים, אם לא לשכך את כאבו של המטופל תחת הליך כירורגי או כל פרוצדורה שיש לה פוטנציאל גבוה להסב לו תחושת אי נוחות גדולה.
5 שנים הייתי חלק מהמחלקה, ונהניתי מכל רגע. אני נמנה על אותם רופאים שרואים ברפואה לא רק עבודה, ובוודאי לא מקצוע נחשק שבו אתה מקבל את תפקידו של אלוהים. אני רואה בתפקידי כרופא שליחות אמיתית שקיבלתי לסייע להפחית את כמות הסבל בעולם.
ההמשך הטבעי של הרפואה המרדימה היה מבחינתי רפואת הכאב. באותה תחושת שליחות שבה עשיתי את המסלול מהיום הראשון, שמתי את פעמיי להתמחות ברפואת כאב. כשסיימתי גם את ההתמחות הזו, הרגשתי שהנה אני ממלא את שליחותי להפחית את כמות הסבל בעולם.
״באותה תחושת שליחות שבה עשיתי את המסלול מהיום הראשון, שמתי את פעמיי להתמחות ברפואת כאב.
היום אני מקבל מטופלים של קופת חולים כללית במרכז הרפואי על שם רבין, קמפוס גולדה, פ"ת, ישראל; מטופלים של מכבי במרפאתי ברמת-גן; ומטופלים של הקופות האחרות דרך בית החולים מעייני הישועה. ניתן כמובן גם לקבוע תור באופן פרטי.
הייעוץ הראשוני, כפי שנוכחים לדעת מרבית המטופלים המגיעים אליי, הוא לעיתים קרובות תחילת דרכה של ידידות מופלאה. אני מאבחן ואז ממליץ על טיפול. לעיתים יהיה זה טיפול מסורתי, בצורת תרופות למשל, ולעיתים יהיה זה טיפול הכרוך בפרוצדורות המתבצעות בבית החולים. בכל אחד מהמקרים, אני תמיד מכוון להשגת התוצאה הרצויה – הפחתת כמות הסבל של כל מטופל כאילו היה היחידי.
מאחל לכם מכל ליבי שפע של בריאות ואריכות ימים,
שלכם,
סלבה